פסק-דין בתיק תא"מ 6033-01-11

בפני תובענה ותובענה שכנגד, לפיצוי בגין נזק רכוש.

התובעת הינה בעלים והנהגת של רכב מסוג רנו, מ.ר. 2070813.

נתבע מס' 1 הינו הנהג של רכב מונית מ.ר. 7690525 ואשר היה בבעלות נתבעת מס' 2.

על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 30.7.09, התרחשה תאונת דרכים בין שני כלי הרכב המעורבים ובעטיה נגרמו נזקים לרכב התובעת, בסך של 3,215 ש"ח.

גרסת התובעת :-

התובעת ציינה בכתב התביעה, כי במועד התאונה נהגה ברכבה, בעיר שפרעם, בכביש ראשי מכיוון צפון לדרום, כשבכיוון נסיעתה שני נתיבי נסיעה ובהגיעה לצומת פנייה שמאלה, עמדה בנתיב השמאלי וביקשה לפנות שמאלה. או אז, לגרסתה, הגיע הנתבע ברכב, מכיוון מזרח למערב, כאשר בכיוון נסיעתו של נתבע מס' 1, ניצב תמרור תן זכות קדימה וזה האחרון המשיך בנסיעתו, מבלי לתת זכות קדימה בצומת, פנה שמאלה ופגע ברכבה של התובעת בחלקו הקדמי שמאלי.

גרסת ההגנה :-

על פי הנטען בכתב ההגנה, התאונה אכן התרחשה ביום 30.7.09, בעת שהנתבע פנה שמאלה, מכיוון בית אבות בשפרעם לכביש הראשי. או אז, הגיחה התובעת עם רכבה, תוך שהיא יוצאת בפתאומיות מחניה במרכז חנויות ופונה שמאלה במפתיע, מבלי לתת זכות קדימה. 

עדויות הצדדים :-

מטעם התובעת, העידה התובעת בעצמה ומטעם הנתבעים, העיד נתבע מס' 1 וכן עדה גב' קוגן אירינה.

לאחר ששמעתי את העדים בצורה בלתי אמצעית ולאחר שעיינתי בתמונות הנזק של שני הרכבים, ההודעות על התאונה, השרטוט שהצדדים שרטטו בפני, אני סבור, כי התאונה התרחשה כגרסת התובעת. דהיינו, במחלוקת העיקרית של מיקום התאונה, אני מקבל את גרסת התובעת, לפיה התאונה התרחשה כאשר עמדה בצומת ומבקשת לפנות שמאלה ואילו הנתבע, לא ציית לתמרור תן זכות קדימה ובשל כך התקיימה התאונה.

עדות התובעת נראית בעיני כעדות רציפה, עקבית, הן בהודעה על התאונה, ת/1 ותרשים מקום התאונה שצוין על ידה, תואם את התרשים שציירה בפני במועד הדיון, ת/2.

זאת ועוד, מוקד הנזק ברכב הצדדים, תואם את גרסת התובעת, בפרט כאשר רואים שהנזק למכונית נגרם בחלק הקדמי, האמצעי, במקום של לוחות הרישוי, של רכב המונית. פגיעה זו יכולה להתקיים כאשר התאונה התרחשה כגרסת התובעת ולא כגרסת הנתבע. מוקד נזק זה, נותן חיזוק משמעותי לגרסת התובעת, שכן מוקד הנזק ברכבה של התובעת הוא בחלק הקדמי שמאלי ותוך כדי פנייה ויציאת רכב הנתבע, מוקד הנזק ברכבו של הנתבע, מתיישב היטב עם גרסה זו.

זאת ועוד, התובעת לא הכחישה כי בקרבת מקום היא מנהלת מספרה, אך טענה, כי באותה עת היא הגיעה ממקום אחר ובנקודה זו אני נותן אמון בגרסתה.

מאידך, בכיוון נסיעת הנתבע עמד תמרור תן זכות קדימה. עדות הנתבע והשרטוט שהוגש על ידו, נ/1, אינם מסתדרים עם מוקד הנזק של שני הצדדים ועל מנת שהתובעת תבצע פרסה במקום, מקום התאונה אינו כמסומן על ידי הנתבע, אלא בתוך הצומת עצמה ולא בסופה, כפי שסומן על ידו.

עדות העדה מטעמו לא תרמה לעדות הנתבע ובנקודות המשמעותיות של כיצד קרתה התאונה ובאיזה אופן, עדות זו שתקה.

העדה אף לא שמה לב לקיומו של תמרור תן זכות קדימה, אך היא שמה לב, לפני שהכירה את התובעת, שהיא יצאה ממספרתה. גרסה זו נראית לי כגרסה מתואמת, גרסה שהצדדים חזרו והדגישו אותה. לא היתה היכרות קודמת בין הצדדים והתעקשות העדה לספר שהתובעת יצאה מהמספרה, שעה שאינה יודעת שזה מקום עסקה של התובעת ובאיזה מקום, בצד דרום לצומת או מצד מזרח לצומת, ממעיט מערכה של עדות זו.

על כן, אני מקבל את גרסת התובעת ומחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 3,215 ש"ח וכן החזר אגרה בסך 720 ש"ח וכן שכ"ט עו"ד בסך 1,000 ש"ח כולל מע"מ.

הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום.